פסק-דין בתיק פר"ק 2801-07

מונח בפני ערעורם של  OUI KGBeteiligungs GmbHTextilhandel PMN,OuisetGmbH Textilhande,Yaya Textilvertriebs GmbH, Lagotte Bekleidungsf Paula Gottesdiener  GmbH & Co (להלן: " הקונצרן הגרמני" או " הקונצרן") כנגד המפרק לחברת אמיקה בע"מ (להלן: " המפרק" ו" חברת אמיקה" בהתאמה) הערעור נסב על כך שדחה את בקשת הקונצרן הגרמני להיפרע מחובם על סך 23,872,998 ש"ח כנגד חברת אמיקה באמצעות נכסי החברה אלא אך באמצעות מניות החברה. כן מונח בפני  ערעורה הנגדי של רונית רביבו אשר הינה בעלת מניות בחברת אמיקה, (להלן: " המערערת") המבקשת לדחות את תביעת החוב של הקונצרן הגרמני לחלוטין.  

ביום 23.1.09 ניתן בבית המשפט המחוזי פסק דין לטובת הקונצרן הגרמני אשר הפך לחלוט בעליון. פסק הדין ניתן נגד חברת מיס אל אופנה עילית לנשים (1992) (להלן:"חברת מיס אל") ונסב סביב היעדר תשלום של חברת מיס אל לקונצרן הגרמני, אשר אמור היה להיות משולם בתמורה לסחורה אותה סיפק הקונצרן.

בעליה של חברת מיס אל בזמן בירור התביעה היו אורי רביבו אשר החזיק ב-60% ממניות החברה וזהבה לוי אשר החזיקה ב40% ממניות החברה הנותרות. 

במהלך בירורה של תביעת הקונצרן בבית המשפט, החלו בעלי המניות בחברת מיס אל להעביר את נכסיה לחברת אמיקה, עד אשר נסתיימה כל פעילות עסקית בחברת מיס אל. בעלי המניות בחברת אמיקה הינם ילדיהם של אורי רביבו וזהבה לוי; רונית רביבו ואורי לוי. למותר לציין ששיעור ההחזקות במניות חברת אמיקה על ידי בעלי מניותיה זהה לשיעור ההחזקות של הוריהם בחברת מיס אל.

בשנת 2006 הגיש הקונצרן בקשה למינוי כונס נכסים זמני לחברת מיס אל (להלן: " כונס הנכסים") בשל החשד בדבר הברחת נכסי חברת מיס אל לחברת אמיקה. לאחר ערעור לבית המשפט העליון נקבע כי סמכויותיו של כונס הנכסים יוגבלו לחקירה בדבר העברת הנכסים הנטענת.

ממצאיו של כונס הנכסים הובילו לקביעה החד משמעית כי כל נכסי חברת מיס אל הועברו לחברת אמיקה. זאת, בלא שנכרת הסכם ובלא תמורה ממשית. עוד קבע הכונס כי מטרת העברת הנכסים הינה לשם הברחתם מהקונצרן בשל חששם מתוצאות התביעה שהגיש. לאור זאת, מינה בית המשפט המחוזי כונס נכסים על מניותיה של חברת אמיקה. קביעה זו הפכה חלוטה בערעור אשר הוגש לבית המשפט העליון.

לטענת המפרק, הקונצרן הגרמני יכול להיפרע אך מהון מניותיה של חברת אמיקה. זאת, משום שהסעד הזמני אותו ביקשו בעבר הינו מינוי כונס נכסים על מניות אמיקה בלבד. עוד טוען המפרק, כי ניהול הליך התביעה עצמה כנגד חברת מיס אל בלבד וללא צירופה של חברת אמיקה כמשיבה, (מיום שנודע לקונצרן הגרמני על הברחת הנכסים האמורה), שוללת ממנו היכולת להיפרע מנכסי חברת אמיקה.

המערערת מצטרפת לדברי המפרק לעניין היעדר תגובתה של חברת אמיקה, אולם לטענתה אין לקבל אף את הכרעת המפרק המתירה לקונצרן הגרמני להיפרע ממניות אמיקה בלבד, שכן המדובר במניות חברה שהיא צד ג' לתביעת הקונצרן.

לטענת הקונצרן הגרמני, לא הייתה מוטלת עליו חובה שבדין לצירופה של חברת אמיקה להליך התביעה העיקרי, שכן המחלוקת העובדתית בדבר קיומו של חוב הינה מול חברת מיס אל. לעניין הסעד הזמני, סובר הקונצרן כי נקיטה בסעד זמני של מינוי כונס נכסים על מניות אמיקה אינה מונעת ממנו הזכות להיפרע משאר נכסיה של אמיקה.

עיינתי בתגובות הצדדים ובעמדת כונס הנכסים הרשמי;

1.                  הקונצרן הגרמני ניהל את הליך תביעת חובו לראשונה אל מול חברת מיס אל כמתבקש, נוכח העובדה אשר היא זו שחייבת כספים לקונצרן ואשר מולה התנהלה כל הפעילות העיסקית של הקונצרן לאורך השנים. זאת, בלא לצרף את חברת אמיקה כמשיבה משנודע לו על הברחת הנכסים.

2.                  חרף עובדה זו, הרי שנוכח קביעתו של בית המשפט, המבוססת בין היתר, על ממצאיו של כונס הנכסים בדבר הברחת כל  נכסי מיס אל לאמיקה,  בדבר היות חברת מיס אל וחברת אמיקה זהות לחלוטין , כאשר חברת אמיקה נוצרה אך לשם מטרה זו, הרי שרשאי הקונצרן להגיש את תביעת חובו שכנגד חברת מיס אל לחברת אמיקה. ודוק, אף בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון, עת דנו בבקשת כינוס הנכסים של הקונצרן הגרמני על מניות חברת אמיקה, ביססו החלטתם על תביעת החוב העיקרית שהגיש הקונצרן נגד חברת מיס אל, זאת חרף העובדה שבהליך זה לא צורפה חברת אמיקה כמשיבה.

כך קבעה השופטת שרה גדות בת.א 2369-99 בבקשה למינוי כונס הנכסים על מניות חברת אמיקה, אשר הפכה חלוטה בבית המשפט העליון:

"לאור הנימוקים שפורטו על ידי בהחלטה מיום 24.5.06, לאור החלטתו של ביהמ"ש העליון מיום 12.6.06 ולאור דו"ח ממצאי החקירה של החוקר, רו"ח קמיל, מצאתי ממש בבקשה ומצאתי להיעתר לה כדי למנוע את הברחת נכסי מיס אל והברחת נכסי אמיקה, אשר הם, על פי דו"ח החוקר, נכסי מיס אל.

 החלטה זו מתבססת גם על ממצאיו של החוקר לפיהם: "מסקנתנו - במהות הכלכלית, אמיקה הינה למעשה מיס אל פחות הנכסים וההתחייבות שלא הועברו, כאמור לעיל" (ר' סעיף 8 לדו"ח).

וכן: "למעשה, הועברו כל נכסי החברה (מיס אל - ש.ג.) , מוחשיים ובלתי מוחשיים. אין מדובר כאן בהברחת נכסים אלא מדובר בריקון של החברה מכל תוכנה הכלכלי ... הנימוק הכלכלי/עסקי היחידי המתקבל על הדעת לביצוע העברות אלה ... קשור לתביעה של הספק הגרמני כנגד החברה ולהתגונות בפני השלכות של התביעה ונגזרותיה."

בנסיבות העניין של תיק מורכב זה, לרבות ניסיונות ההברחה הקודמים וממצאי החוקר, אינני סבורה כי מינוי כונס נכסים איננו מידתי שכן הוא עומד ביחס ישר להתנהלותם של הנתבעים והצדדים השלישיים. "(ההדגשות במקור ו.א)

בבקשת לפירוק זמני של חברת אמיקה אשר הובאה בפני ביום 17.1.2008, נתתי התייחסותי להחלטה זו, בדבר הזהות המוחלטת בין החברות.  וכך קבעתי:

 "כזכור, חברת אמיקה שבעניינה אנו דנים כיום אינה אלא המשכה של חברת מיס אל בע"מ, אשר נתבעה על ידי חברות גרמניות. בעניין זה, טוען המבקש (וטענתו אינה מוכחשת למעשה), כי בצר להם, ומחשש מן התביעה, העבירו בעלי השליטה במיס אל את מלוא הפעילות אל חברת אמיקה. לא זאת, אלא אף זאת; בנסיבות המקרה, ניתנה בעניין הכרעה שיפוטית ברורה אשר הפכה חלוטה , אשר אימצה דו"ח שהגיש חוקר מטעם בית המשפט בדבר זהות מוחלטת בין החברות , כאשר אמיקה הייתה חסרת פעילות ונכסים כלשהם בטרם הועברו אליה נכסי מיס אל".(ההדגשה במקור ו.א)